הגענו לארה"ב, או לייתר דיוק לרדמונד, וושינגטון ב-17 בינואר 2011. משפחה של שני הורים, אורי בן 3.5 , טליה תינוקת בת 9 חודשים וסבתא (אמא שלי), שהצטרפה לחודש הראשון.
לקריאת הסיפור מההתחלה, מרגע קבלת ההחלטה הקליקו כאן.
זה היה יום שמש יפהפה וקר של ינואר.
כשהמטוס התקרב לסיאטל עדיין לא עיכלתי שהחיים שלי השתנו, רק צפיתי בה מלמעלה, ראיתי את השלג על ההרים ואת כל הירוק שמסביב והתרגשתי. כל הסיטואציה נראתה לי כמתרחשת בעולם אחר, מקביל לשלי. תפקדתי אבל לא ממש הבנתי מה באמת הולך להיות ולאן באמת הגעתי.
כשחברה גדולה כמו מיקרוסופט מביאה אתכם לעבוד אצלה היא מבינה שהקליטה במדינה חדשה היא לא פשוטה ולכן היא מנסה להקל בכל מה שקשור ללוגיסטיקה. וכך מצאנו את עצמנו יוצאים משדה התעופה ברכב ענק שהוזמן מראש, שיכול היה להכיל 6 מזוודות גדולות, עגלה, בוסטר ו-5 אנשים בדרכנו לבית הזמני המרוהט שלנו ברדמונד במתחם הקרוי Avignon- Redmond Townhomes.
אני זוכרת רסיסי מידע-
הגודל של החדרים והגובה העצום של המיטות
העובדה שכל הבית הוא שטיח אחד גדול, גם בפינת האוכל
ההפתעה לטובה כמה הבית מאובזר, בייחוד המטבח
והקור בחוץ (בכל זאת, ינואר)
ואז זה נפל עלי- המעבר, העייפות מהטיסה, הטיפול בשני ילדים קטנים ופשוט קרסתי. לא הייתי מסוגלת לתפקד. הראש ידע שיש הרבה "צריך" לעשות אבל הגוף לא הסכים לזוז.
ופה נכנסה לתמונה אמא שלי, המלאך משמיים, שעל אף העייפות שלה לקחה את העניינים לידיים ושלחה את בעלי לקנות קצת מצרכים ב- QFC, הכינה אוכל לנו ולילדים ותקתקה את הבית. עד היום אני זוכרת את זה, את המחווה הזו שלקחה ממני רק לרגע את האחריות, נתנה לי להישען אחורה ולנסות לעכל ולהבין למה הכנסתי את עצמי ולאן הגעתי. אין כמו אמא בעולם!
אז אם יש לי כמה מסקנות לגבי המעבר והיום הראשון הן אלו:
מאוד עוזר אם מגיע אתכם בן משפחה נוסף שיכול לעזור בחודש הראשון של הקליטה, בייחוד אם יש ילדים קטנים.
תוודאו שכל הלוגיסטיקה סגורה לפני המעבר- אוטו, דירה מרוהטת עם מספיק מיטות לכל בני הבית, כדי שהקליטה תהיה קלה כמה שיותר.
אם אתם מכירים מישהו במקום החדש תבקשו שיכינו לכם כמה סירי אוכל לימים הראשונים. אין כמו מרק חם ביתי ביום חורף קר, אחרי טיסה של 20 שעות.
זה בסדר להיות מבולבלים או על "טייס אוטומטי". עשיתם עכשיו שינוי מאוד גדול בחיים שלכם וייקח עוד הרבה זמן עד שבאמת תפנימו אותו. קחו את הזמן לעכל.
רוצים לשמוע עוד על הקליטה שלי בארה"ב?
הרשמו לרשימת התפוצה ממש בתחתית הדף וקבלו עדכון לאימייל כשפוסט הבא יצא.
וואו, להביא את אמא שלך איתכם נשמע לי כמו מהלך גאוני! 😀